עברית  English
 
 
משחק מול
מצלמה
 
 
 
רלף קליין
המאמן
 
 
 
קליינער רודי
 
 
 

מומחים מעריכים: השיקום יהיה איטי, גלעד יתגבר
18.10.2011

מובל מחוץ למכונית, מרואיין בקהיר, משוחח בטלפון עם הוריו, מצדיע ומתחבק בחטף. היום הראשון של גלעד החופשי יכול ללמד לא מעט. מומחי שפת גוף ופוסט טראומה הסבירו את התנהגותו
מתוך כתבת מומחים ב-Ynet: 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4136486,00.html
צילום: אבי אוחיון, לע"מ 
 

גלעד בראיון בטלוויזיה המצרית
בראיון האמבוש ההזוי שארגנו לגלעד בטלוויזיה המצרית, שרק לצפות בזה היה סוג של עינוי, על אחת כמה וכמה לקחת בו חלק – המבט של גלעד מושפל, והוא מייצר מעט מאוד קשר עין עם המראיינת. הדבר הבולט ביותר בראיון של גלעד הוא הנשימה הכבדה על גבול ההיפר ונטילציה – כלומר: נשימת יתר שגורמת לעליה בעומק, במשך ובקצב הנשימה, שגורמת לפעמים לסחרחורת ולדופק גבוה, ובגלל זה הוא גם אומר בראיון שהוא לא מרגיש טוב. זהו מנגנון הישרדותי שמתעורר בנו ברגעי פחד או התרגשות גדולים וזה לא מטריד כלל את המראיינת שממשיכה בשאלות המרגיזות.

הראיון הזה הוא על גבול ההתעללות כי ההתרגשות של גלעד לקראת החזרה הביתה כל-כך גדולה והעיכוב הזה מלחיץ אותו. המתח של גלעד, אי-הנוחות והרצון לא להיות שם בראיון, באים לידי ביטוי כשהוא מניע את פלג הגוף התחתון ימינה ושמאלה בכיסא. כלומר: רואים את הכתפיים שלו זזות מצד לצד כתוצאה מהתנדנדות ימינה ושמאלה בכיסא וזה מעיד על כך שהוא מחכה לעוף משם ולחזור הביתה. אך כשבוי מנוסה הוא שולט בעצמו ומצליח לענות תשובות ענייניות וטובות למרות השאלות חסרות הרגישות של המראיינת.

העיניים שלו לא ממוקדות וזה כתוצאה מתחושת הבלבול אך גם בגלל העובדה שהוא בלי משקפיים. ברגע שהוא חזר לארץ וקיבל את המשקפיים שלו בחזרה גם המבט שלו בעיניים מקבל יותר ביטחון. אנשים שמרכיבים משקפיים אומרים שבלי משקפיים הם מרגישים חסרי אונים עד כדי כך שלפעמים הם לא שומעים בלי משקפיים, כלומר: חלק מהבלבול נובע גם מזה.

במהלך הראיון הסנטר שלו מורכן רוב הזמן, הוא מדבר לאט, בקול שקט ועצוב, יוצר מעט מאוד קשר עין וחושב היטב על כל תשובה – דבר שנראה כבר כהרגל שסיגל לעצמו בשנות השבי, שכן אדם בשבי נאלץ לא פעם להרכין ראש ולבחור את מילותיו בקפידה כדי לא להרגיז את שוביו.

לגלעד יש פנים חייכניות, הוא מסוג האנשים שמחייך גם כשכואב או קשה להם. חיוך הוא בדרך כלל סימן רגשי לשמחה וההתרגשות מאפשרת לו לחייך, אך הגוף של גלעד משדר סימנים הפוכים שמעידים על מתח. השילוב בין שמחה ומתח מעיד על בלבול רגשי ויוצר אמביוולנטיות, כפל משמעות של רגשות, שנובע ממצד אחד מהציפייה הדרוכה לקראת המעבר לארץ, ומצד שני מהעובדה שהוא תקוע בראיון שאין לו אפשרות להימנע ממנו.

גלעד בארץ
שיפור מיידי חל בחופש של גלעד בגוף ברגע שנפגש עם קציני צה"ל –  הוא מזדקף, הוא כבר לא מובל על-ידי אף אחד בצורה משפילה וקבלת המשקפיים משנה את כל המבט שלו. בתמונה של השיחה הטלפונית שלו עם הוריו פניו נראות קורנות ומאירות.
 במפגש עם נתניהו, ברק וגנץ ניכר כי ההצדעות של שליט זקופות, כאילו בא לומר 'חיכיתי לרגע הזה ואני מודה לכם שהחזרתם אותי. ההצדעה לרמטכ"ל היא הזקופה והמשמעותית ביותר, אם כי החיבוקים היו די מאופקים, מעט ממלכתיים, אבל עם המון חיבה וסימפטיה. יתכן וזה נובע מכך שגלעד הוא בחור מאד מופנם ואולי הוא חש שלא בנוח מתשומת הלב הפיזית שמרעיפים עליו ראש הממשלה והרמטכ"ל.
חיבוק הראשון עם האב נועם היה קצר באופן מפתיע אך פניו של נועם קרנו מאושר. ייתכן שהסיבה שה
חיבוק היה קצר היא כיוון ששניהם חשו מבוכה רבה להחצין את רגשותיהם ליד אנשים זרים, וכן החיבוק הקצר הדגיש את מטרתו הברורה של האב נועם לגעת לרגע בילד ולרוץ איתו ישר לאמא.



 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לבחירת התוכנית המתאימה: 052-3549149  michelle@teer.co.il     

לייבסיטי - בניית אתרים