עברית  English
 
 
משחק מול
מצלמה
 
 
 
רלף קליין
המאמן
 
 
 
קליינער רודי
 
 
 

ציפי לבני מאבדת גובה
27.10.2011
שפת הגוף של ציפי לבני לאור תגובתה לעסקת שליט 

 

בפוליטיקה התקשורתית של היום אין זמן תגובה. הכל צריך לקרות ב'ריל טיים'. ב-1961 קנדי חיכה 10 ימים לפני שהגיב על הקמת חומת ברלין, ובסוף החליט לא לעשות כלום בנדון. גם 'לא לעשות כלום' זו החלטה שצריך לחשוב עליה. יו"ר האופוזיציה ציפי לבני התמהמהה 11 ימים לפני שהגיבה לראשונה על העסקה שהשיבה את גלעד הביתה, ומאז לא מפסיקים לרדת לחייה אפילו בתוך המפלגה שלה.

בתוך מפלגתה
שאול מופז, בניגוד לעמדת לבני, אמר בכנסת ש"זאת היתה ההחלטה הנכונה בנסיבות הקיימות", וכשהוא אומר את המשפט הזה הוא מסיט את מבטו לימין כדי לבדוק כיצד לבני מגיבה לביקורת שלו. באותם הרגעים לבני עסוקה בקריאה מעמיקה, כמו לא שומעת אותו בכלל, אם כי ברור שמחוות הקריאה שלה מיועדת לסמל: "אני עסוקה בדברים חשובים שהרבה יותר מעניינים אותי מדבריו של מופז."

אצל לונדון וקירשנבאום
יום קודם לכן לבני התראיינה אצל לונדון וקירשנבאום. היא התחילה דרוכה ומתוחה אך לעזרתה באו משפטי המפתח – הסאונד בייטס – שהכינה מראש בימים בהם לא הגיבה. ניתן היה לשמוע אותה חוזרת עליהם בכל ההופעות שהיו לה מול קהל ומצלמה: "אני רוצה שאלה שישתחררו לא ילכו עם החולצות והסרטים הירוקים" ו"נתניהו צריך לפעול לגבי 550 האסירים", הן דוגמאות למסרים שחזרו על עצמם ברדיו, בנאום בכנס עורכי הדין ובערוץ 2.

מיד בפתיחה לבני משתמשת שלוש פעמים במילה 'בחרתי': "כל המצב האזורי הוא מצב בעייתי ואני בחרתי (מדגישה בגבות)...", "מצב הרוח הציבורי היה עם איזה פצע פתוח שלדעתי היה על סף פגיעה בחוסן הלאומי, ולכן בחרתי (קידה בראש) שלא לתקוף את העסקה. אני כן בוחרת היום לנהל את הדיון שלא התנהל בחברה הישראלית במשך חמש שנים."

בכל יחידת תוכן שאנחנו אומרים יש מילה אחת ולפעמים שרשרת מילים שאנחנו מדגישים בעזרת הקול ו/או הגבות, והיא זו שנקלטת הכי טוב וזוכה למירב תשומת הלב של המאזינים. על-ידי השימוש החוזר במילה 'בחרתי' לבני מנסה לשכנע אותנו שחוסר התגובה שלה נבע מבחירה ערכית מודעת והיא גם מאמינה בזה.

אין ספק?
הביטחון שלה בצדקתה בא לידי ביטוי כשאמרה: "חמאס מתחזק מאלף ואחת סיבות שחלקם קשורות במדיניות ממשלה, ואין ספק שהגורמים הפרגמאטיים, ממשלת ישראל תוקפת אותם." שפת הגוף של לבני בסוף המשפט הזה משדרת התרסה וביטחון מלא בצדקתה. זה בא לידי ביטוי בסנטר המתרומם, בראש המוסט לאחור, בהתרחקות הגוף ובנעילת האצבעות באופן שיוצר חיץ בינה לבין המראיינים. "מה יש לכם לומר על זה אני הרי צודקת", הוא המסר ששפת גוף כזו משדרת.

לבני מרבה להשתמש בצירוף המילים 'אין ספק', ונזכרתי בבני בגין שהתארח פעם בערוץ הכנסת, במשחק המרכזי אצל אטילה שומפלבי. אטילה שאל את בגין לגבי העניין שעליו דיברו: "אז אתה אומר שאין ספק לגבי הנושא?" בגין אנא בתבונה שככל שהוא מתבגר כך הוא יותר בטוח שתמיד יש ספק. מוטב לפוליטיקאים לאמץ גישה כזו לפעמים.

הטענה המרכזית והרגשית ביותר של לבני לגבי נתניהו היא שהוא לא מעורר אמון: "שנתניהו ימצא את הדרך לבנות אמון! אני לא יועצת לענייני אמון, אני יודעת איך אני יצרתי אותו וזה קרה אחרי שעתיים בחדר". הקול של לבני שעולה במשפט הזה בלבד לאוקטאבות גבוהות מעיד על הכעס שיש לה כלפי נתניהו. במשפט זה מסתתרת גם ביקורת סמויה על אלה המבקרים אותה על כך שהיא מריונטה של יועציה, במיוחד ראובן אדלר ואייל ארד, וזהו ניסיון להאדיר את כישורי המשא ומתן האישיים שלה.

רגע משחרר
בסוף הראיון קירשנבאום מתייחס לשפת הגוף של לבני ואנו עדים לרגע ייחודי יחסית שלה. קירשנבאום שואל אותה בקול של ילד נעלב: "למה כשאמרת 'מול החמאס' הצבעת על ירון?". לבני פורצת בצחוק ומבטיחה שזה לא יקרה יותר. הצחוק המפתיע נמשך זמן רב יחסית ומכיל את כל הסימנים של צחוק חיובי אמיתי. לבני בדרך כלל ממעטת לחייך ובטח שלא צוחקת בקול ועוד עם שיניים, וזאת כדי לשוות לעצמה תדמית קשוחה וסגנון ת'אצ'ריסטי. באופן מפתיע, דווקא בראיון על נושא שספגה לגביו הרבה ביקורת, אנו מתוודעים לציפי לבני לבבית, חייכנית ומאירת פנים.

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לבחירת התוכנית המתאימה: 052-3549149  michelle@teer.co.il     

לייבסיטי - בניית אתרים